לרוב אני לא מאמין גדול באמונות תפלות אבל הפעם כנראה שהדברים קרו לטובה. לפני שבוע קיבלתי הודעה על כך שאני לא מאושר למשחק בין ברוקלין לגולדן סטייט, אולי ההזדמנות היחידה שלי לראות אותם עד הפלייאוף. התמזל מזלי וראיתי שיום לפני המשחק מול הנטס, ג"ס משחקים נגד פילי, שעתיים נסיעה מניו יורק, יאללה נוסעים.

משחק שני בבק טו בק בשבילי מתחיל בשעתיים של כתיבת שאלות באוטובוס וסטארבקס (לא לפני שעצרתי בשוק המקורה לארוחת צהריים) וממשיך בהגעה מוקדמת לאולם של פילי רק בשביל לגלות שבדיוק נגמר משחק ההוקי של הקבוצה המקומית ועכשיו צריך להחליף את הקרח בפרקט. העובדים באולם היו לחוצים מאוד מכיוון שהמשחק הלך להארכה ושלוש וחצי שעות לפני המשחק צריך לשנות את פני האולם, תהליך שלרוב קורה בשבע שעות והיום צריך לקרות בשעתיים, לא נעים.

לי לא נשארה ברירה והכנתי קצת שאלות לניק יאנג שקיוויתי שיזכור אותי מהביקורים שלו בניו יורק בשנה שעברה וחיכיתי עד איזור שש בערב בשביל לעלות על הפרקט. כמובן שמעבר לעובדה שבאתי לראות את קרי, דוראנט ושאר הכוכבים, הגעתי גם בשביל לצפות לראשונה בעמרי כספי בתקווה שגם אראיין אותו. כספי היה בין הראשונים לעלות לפרקט ומיד היה אפשר להבחין בכל הישראלים שצעקו לעברו.

החדר הלבשה של ה"לוחמים" לא היה משעמם היום, בלשון המעטה. מגי ויאנג אמרו שהם לא מתראיינים לפני המשחק אבל יאנג הבטיח (וגם קיים) שנדבר בסיום. רגע מוזר קרה שדיוויד ווסט פנה אלי ושאל אותי אם הכל בסדר כי הוא חשב שבהיתי בו. ניגשתי לפורוורד הוותיק ואמרתי לו שזה לא קרה אך התנצלתי למקרה שלא שמתי לב, ככה זה שאתה עומד מטר משחקנים שגדלת עליהם.

כמה דקות לאחר מכן כספי נכנס ואמר שיש לו כמה דקות ולאחר שכתב אחר דיבר איתו הוא התפנה אלי. כספי לא מהשחקנים שמדברים הרבה בריאיונות אבל השתדל לדבר בהרחבה על השנה הראשונה שלו עם האלופה, היעילות הבלתי נתפסת שלו ועל השאלה הגדולה, מי לימד את זאזא פצ'וליה להגיד-"אחשלי", תהנו.

אחרי שאיגי בה וטפח לי על השכם בניסיון לגרום לי לחשוב שזה בכלל ניק יאנג, קווין דוראנט נכנס לחדר ההלבשה ודיבר עם מס' עיתונאים על כך שלונזו בול ירד לספסל בזמן שחבריו התעמתו עם שחקני פיניקס. אחרי עוד רבע שעה של חימום הלכתי לחדר המדיה ובאופן אקראי התיישבתי ליד רופא הרגליים של הקבוצה, זה שאחראי על ג'ואל אמביד ובן סימונס. אחרי ששמתי לב שהוא כובש כיפה של הקבוצה התחלנו לדסקס על ישראל, כספי (לא ידע מי זה) ועל שני המטופלים העיקריים שלו בשנים האחרונות, משעמם זה לא היה.

כבר מהחימום שלא היה מקום לזוז אפשר היה להבין שהיום זה לא עוד משחק בשביל האוהדים ואפילו הקבוצות ולא מעט רעש ישמע פה היום. את השחקנים הציג בנאדם העונה לשם- דריק פישר. מיד הרמתי את הראש בשביל להבין במי מדובר ולשמחתי לא היה מדובר במאמן הקודם של הניקס אלא באחד מאנשי הבידור המקומיים.

יוצאים לדרך, חמישיות:

פילדלפיה: סימונס, רדיק, קובינגטון, סאריץ' ו"התהליך".

גולדן סטייט: קרי, תומפסון, דוראנט, דריימונד וזאזה.

מוקד המשחק: בן סימונס

מחצית ראשונה

איזה פתיחה משוגעת ! אמביד מרים את הקהל עם דאנק גדול ושתי נקודות ראשונות במשחק, סימונס נכנס גם הוא למשחק עם אסיסיטם נהדרים כשבצד השני רק קיי די מתפקד, 4 לפילי. דריימונד שכנראה הגיע טעון בעקבות הטראש טוק של אמביד ברשתות החברתיות קיבל טכנית אחרי שאמר מילה אחת יותר מדי לשופט. אמביד רק מחפש איך לעצבן את גרין עוד יותר ותופר שלשה גדולה ומרים את הידיים באוויר, הקהל פה בטירוף. מיד אחרי שחזרו מפסק זמן, קר לוקח עוד אחד אחרי עשר שניות בלבד ונראה שהוא מאוד לא מרוצה מהקבוצה שלו ובייחוד מקרי אליו הוא פנה בטענות. אנחנו רק חמש דקות במשחק וזה כבר עשר לפילי, משוגע. קובינגטון ממשיל להיות יצא מן הכלל ולהראות כמה החוזה שלו טוב ותופר שלשה אחר שלשה (פילי עם 8 ברבע ) והרבע הזה מסתיים ביתרון 19 למקומיים, 47-28. אין מה לומר חוץ מ-"תבטחו בתהליך".

הרבע השני לא נראה שונה מדי מהראשון רק שפילי מעטה את הקצב אבל עדיין מסיימת את הרבע ביתרון של 22 נק', 74-52. הדקות היחידות של כספי במשחק היו ברבע הזו אך גם הוא לא הצליח לעשות יותר מדי אל מול הקבוצה הנהדרת שעומדת מולם.

מחצית שנייה

הרבע השלישי הוא כבר סיפור אחר. האחוזים של פילי מתחילים להתיישר וגם אלה של הווריורס, רק בכיוון הנכון. קרי ממשיך להיות בין היחידים שמשאירים את הקבוצה שלו במשחק (20 נק' ברבע) והלוחמים מורידים את ההפרש ל-12 נק'.

אמביד גורם ללא מעט דפיקות לב אחרי שביצע עבירה מיותרת על פאצ'וליה ונשאר לשכב על הרצפה כשלא ברור מהי הפציעה שלו. קובינגטון חוזר לעצמו עם שלשה גדולה בצד אחד וגג גדול על זאזה בצד השני אך החזרה של גולדן סטייט ממשיכה עם סלים גדולים של דוראנט שקולע סל גדול מחצי מרחק על סימונס והתקפה לאחר מכן דריימונד מוסיף עוד 2 קלות וזה 8 לסיקסרס.

ניק "סוואגי פי" יאנג נכנס למשחק בפעם הראשונה ומיד משפיע על המשחק עם שלשה וסחיטת עבירת תוקף בעוד שפילי מחזירים את אמביד למשחק אחרי שנתנו לו ולשאר שחקני המפתח מנוחה למרות חמישייה חזקה של גולדן סטייט הייתה על המגרש. דקה וחמישים שניות לסוף הרבע השלישי והמהפך הושלם עם 2 קליעות מוצלחות מהעונשין, 90-89. פילי מתחילה להראות סימנים של קבוצה לא מנוסה לאחר שהיא נענשת בפעם השנייה בעיכוב של המשחק, קרי אמר תודה והוסיף עוד נקודה למאזנו. ברט בראון גם לא רגוע וסופג עבירה טכנית כשבצד השני קרי עם שלשה נוספת (35 נק') וגרין עם דאנק נהדר מסיימים את הרבע השלישי, 99-89 לאורחים. למי שתהה, גולדן סטייט ניצחו את הרבע 47-15, מדהים.

הרבע האחרון היה המשך ישיר של הרבע השלישי עם דקות טובות של שחקני הספסל מול החמישייה הראשונה של פילדלפיה שפשוט לא הצליחה לשחזר את היכולת מהרבע הראשון, 124-116 לג"ס בסיום.

סטטיסטיקה

פילדלפיה: סימונס היה נהדר עם 23 נק', 12 אס' ו-8 ריבאונדים אבל הורגש פחות ברגעים החשובים, אמביד עם 21 נק', רדיק וקובינגטון עם 20 נק' כ"א וסאריץ' עם 13 נק'. הסיקסרס קלעו 47 סלי שדה ב-47%, 10 שלשות ב-34.5% וקלטו 39 כדורים חוזרים.

גולדן סטייט: קרי היה מעולה עם 35 נק' (50% מהשדה) ו-5 ריב' ואס', דוראנט היה טוב גם הוא עם 27 נק', קליי ודריימונד הוסיפו 27 נק' משותפות ודיוויד ווסט קלע 14 נק' מהספסל. ג"ס  קלעו 50 סלי שדה ב-54.3%, 7 שלשות ב-30.4% וקלטו 49 כדורים חוזרים.

מוקד המשחק: בן סימונס

מי שככל הנראה יהיה רוקי השנה משחק פשוט נהדר מפתיחת העונה ונראה כמו אחד שנמצא בליגה כבר מס' שנים, לפחות לפי מה שאחרים טוענים. סימונס טוב, אפילו טוב מאוד. בניגוד ליאניס הרוקי סימונס מסוגל להוביל כדור ובאמת לתפקד כרכז למרות הגובה שלו, זה עד כמה הוא טוב כרגע.

האוסטרלי המעולה פתח את המשחק בסערה עם אסיסטים לכל עבר מכל מקום על המגרש אבל  עם זריקה שפגשה רק את האווי גם דאג להזכיר למי ששכח או לא ידע, אין לו קליעה מחוץ לאיזור הצבע. אני יכול לכתוב בלי סוף על הבחירה הראשונה בדראפט 2016 אבל כל עוד הזריקה שלו תמשיך להיראות כמו שהיא עכשיו הוא יהיה בבעיה גדולה. כמו כן, בלא מעט מקרים שלקחו ממנו צעד אחורה, הווריורס הצליחו לסגור לו את הנתיבים שהוא אוהב (אמצע. מסיים נהדר בשתי הידיים) ומנעו ממנו להיות אפקיטיבי, נקודה למחשבה.

הדבר שהכי מרשים אותי אצל סימונס היא הבגרות שלו. למעט מקרים בודדים בהם צריך לקחת את הדברים יותר לאט, ברוב הזמן הוא שולט בקצב ומקבל החלטות נכונות (איבוד אחד היום), תכונה נדירה לרוקי ובכלל לשחקן צעיר בליגה.

נסכם את זה ככה, בלי שיפור ניכר בקליעה הוא יהיה גרסה בינונית של אנטטקומפו, עם שיפור בקליעה הוא יהיה כמו גרסה משופרת של יאניס.

המצטיין – סטף קרי

אחרי משחק של 2 מ-13 נגד בוסטון, קרי הגיע למשחק היום בשביל להוכיח שזה היה חד פעמי ועם 20 נק' ברבע השלישי הוא בהחלט עשה זאת.

המאכזב – סף השבירה של פילי

נכון שכל הפרש הוא מחיק אם אתה משחק מול גולדן סטייט אבל כשאתה מוביל ב-22 נק' ועוד בבית, אתה חייב לנצח את זה.

השנוי במחלוקת – היציבות של הווריורס

במשחק הקודם ריצה של בוסטון עלתה לה במשחק, היום זה לא היה רחוק משם. סטיב קר, לטיפולך.

המרגש – פילי וגולדן סטייט

שתי קבוצות נהדרות שמשופעות בשחקנים מעולים ומעניינים, אין יותר מיזה.

אחרי המשחק ניק יאנג קיים את מה שהבטיח עם אחד הריאיונות המצחיקים שיצא לי לקיים. בסיומו דרך אגב זאזה הפגין את הידע הרחב שלו בשפה העברית ושאל אותי – "מה קורה אח שלי", ענק.